יורש פסול – באיזה מקרים יוגדר אדם כפסול ירושה?

סעיף 15 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע כי מי שנמצא פסול לרשת או שהחליט להסתלק מחלקו בעיזבון המנוח שלא לטובת בן הזוג שלו, ילדו או אחיו של המוריש, חלקו בעיזבון מתווסף לשאר היורשים, וזאת על פי חלקיהם בעיזבון. בחוק הירושה ניתן לשים לב כי המחוקק מתייחס למקרה בו יורש על פי דין נמצא פסול לרשת, ולמעשה לשון החוק אומרת כי חלקו בירושה של היורש הפסול מתווסף לשאר הנהנים על פי הצוואה, לפי חלקם בירושה.

מתי יורש נמצא פסול לרשת

על פי חוק הירושה, יורש פסול שנקבע על פי דין או בצוואה, נמצא פסול לרשת את חלקו בעיזבון המנוח מהסיבות הבאות:

  • היורש הורשע בניסיון לגרום למותו של המוריש במתכוון.
  • היורש הורשע בגרימת מותו של המוריש, לדוגמה היורש רצח את אביו.
  • היורש הורשע בהעלמת, זיוף או השמדת הצוואה האחרונה של המוריש.
  • היורש הורשע בתביעת הירושה על פי צוואה מזויפת.

חשוב לדעת כי החוק הישראלי מבוסס על עקרונות המוסר, לכן אם בעקבות התנהלותו והתנהגותו של היורש על פי דין או בצוואה, שלא בתום לב, הוחש מותו של המוריש, הרי על פי העיקרון המוסרי הבסיסי הרצחת וגם ירשת, לא מגיע ליורש לקבל חלק בעיזבון המנוח. בית המשפט עשוי לקבוע כי היורש פסול ולחלק את חלקו בעיזבון בין שאר היורשים. 

החוק קובע כי ניתן להורות על יורש פסול לא רק במקרים קיצוניים כמו גרימת מוות כאשר היורש נוטל במו ידיו את חייו של המוריש, אלא גם במקרים בהם הוא פעל כדי להחיש את קיצו של המוריש. אגב, החוק אינו מבדיל בין מקרים בהם היורש הפסול פעל כדי להחיש את קיצו של המוריש על מנת לקבל את חלקו בירושה לבין מקרים בהם פעל בדרכו ללא קשר לקבלת נתח מהירושה.

ניתן להורות על יורש פסול גם אם לא פעל במישרין לגרימת מותו של המוריש, כל עוד התנהלותו אינה עומדת בכללי המוסר המקובלים והבסיסיים. לכן, אם התגלה כי היורש זייף את צוואתו של המוריש או הסתיר את קיומה, הרי ניתן להכריז עליו כיורש פסול.

אם אדם הורשע בניסיון לגרום למותו של המוריש, והמוריש מחל לו בכתב או באמצעות כתיבת צוואה חדשה לטובתו, היורש חוזר להיות כשר לרשת את המנוח.

הליך משפטי מורכב

ההחלטה על יורש פסול נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. החוק בישראל מקנה סמכות נרחבת לבית המשפט לפסוק במקרים של פסולי ירושה, מדובר בהליך משפטי מורכב מאחר והכרזה על אדם כיורש פסול מנוגדת לחוקי הירושה, לכן הליך זה מתבצע רק במקרים חריגים.

אגב, בחוק הירושה נקבע בסעיף 15 מיהו יורש פסול ומיהו יורש שהסתלק, כאשר חלוקת העיזבון בשני המקרים דומה ונעשית כמו בדרך של הסתלקות מירושה, כלומר חלקו של יורש פסול יחולק בין שאר היורשים, ובאין יורשים חלקו יעבור לבעלות המדינה.

לקריאה אודות מאמרים נוספים בנושא ירושה וצוואה כנסו: