איתור צו ירושה ישן

צו ירושה הוא צו בעל תוקף משפטי מחייב מטעם הרשם לענייני ירושה, הצו ניתן לצורך חלוקת העיזבון שהותיר אחריו המנוח, כל עוד המנוח לא השאיר אחריו צוואה תקפה. אם קיימת צוואה תקינה ותקפה אך המסמך לא כולל את כל נכסי המנוח, יש להוציא צו קיום צוואה רק לנכסים המוזכרים בצוואה, וליתר הנכסים שהותיר אחריו המנוח ושאינם נזכרים בצוואתו יש להוציא צו ירושה.

כדאי לדעת כי צו ירושה לא קובע ואינו עוסק בהיקף העיזבון והרכוש שהמנוח השאיר אחריו, הצו נועד להצהיר מי הם היורשים על פי דין של המנוח ומה החלק של כל אחד מהם בעיזבון, לאחר שמבררים את היקף העיזבון. כדי להוציא צו ירושה המאפשר לממש את העיזבון שהשאיר המנוח, יש להגיש בקשה מסודרת למתן צו ירושה, את הבקשה מגישים ללשכת הרשם לענייני ירושה בהתאם לכתובתו של המנוח, אפשר להגיש את הבקשה גם לאחד מבתי הדין הרבניים.

צו ירושה או צו קיום צוואה באופן דיגיטלי

חשוב לדעת כי החל משנת 2018 הרשם לענייני ירושה מנפיק צווי ירושה וצווי קיום צוואה באופן דיגיטלי בלבד, כלומר באופן ממוחשב. כדי לקבל העתק דיגיטלי של צו הירושה יש להגיש בקשה במערכת המקוונת של רשם הירושות. יודגש כי אין יותר אפשרות לקבל העתק מודפס של צו ירושה ישן בלשכת הרשם לענייני ירושה, כפי שהיה מקובל בעבר. כדי לקבל העתק דיגיטלי של צו ירושה יש לשלם אגרה בסך 5 ש"ח עבור כל עמוד, נכון לשנת 2022.

אם מחפשים ומעוניינים לאתר צו ירושה ישן, הפתרון המומלץ על ידי עורך דין מנוסה לענייני צוואות וירושות הוא לגשת לספרייה משפטית. ניתן לאתר בספרייה המשפטית או קובצי החוק הישנים, כולל קובץ שהונפק גם לפני שני עשורים ואפילו שלושה עשורים ולמעלה מזה. בספרייה המשפטית חייבים לשמור על הטפסים הישנים של צו ירושה, ויש עורכי דין וחברות המציעות שירות איתור צו ירושה ישן.

אגב, ניתן לאתר צו ירושה ישן ברוב הארצות ובכל שפה, לא רק בישראל. לכן כדאי לפנות לעורך דין נוטריון המספק שירותי איתור צו ירושה ישן ושירות בדיקת קיום צוואה ללקוחות פרטיים ועסקיים, לחברות וארגונים, למוסדות ולתושבי מדינת ישראל, כמו גם לאזרחים זרים, ויש לוודא כי הנוטריון מחזיק באישור ממשרד המשפטים.

האם חוק ההתיישנות חל על תביעה בגין צו ירושה?

חשוב לדעת כי חוק ההתיישנות חל גם על ירושות, אך רק במקרים מסוימים שבהם היורשים לא מוכנים להעביר זכויות בנכס ליורשים אחרים. על פי החוק הנהוג בישראל, מועד ההתיישנות חל מרגע שבו היורשים מודעים לזכות שלהם בעיזבון של המנוח, ולא ממועד קבלת צו ירושה או מועד קבלת צו קיום צוואה. כמו כן, ההתיישנות לא חלה בין היורשים אלא רק במקרים שיש חזקה נוגדת, כלומר מצבים שבהם היורשים המחזיקים בנכסי העיזבון של המנוח מתעלמים מהדרישה לחלוקת העיזבון בין היורשים האחרים.

בסעיף 1 לחוק הירושה נקבע כי הזכויות המטריאליות של יורשי המנוח קיימות בידיהם מיום פטירתו של המנוח, והמטרה היא אינה הקניית זכויות אלא הצהרה על הזכויות הקיימות כבר עבור היורשים, לפיכך הליך ההתיישנות של הזכויות לא באמת משחק תפקיד אם ניתן לממש את הירושה בכל עת.

למרות שיש תקופת התיישנות למימוש זכויות היורשים, ישנם מצבים שהחוק מכיר בהם לצורך גילוי מאוחר. כך לדוגמה, יורשים שהיו אמורים לקבל חלק בשכר דירה במשך 5 שנים עד מכירת הנכס של המוריש לא קיבלו דבר והם גילו רק 6 שנים מאוחר יותר את זכותם לאחר מכירת הנכס. הם הגישו תביעה לאחר 11 שנים ובית המשפט קבע באופן תקדימי כי יש להאריך את מועד תחילת תקופת ההתיישנות למועד שבו נודע על מכירת הנכס לאחיינים.

מאמר נכתב על ידי:

עורך הדין ברקוביץ מעניק שירות משפטי נרחב ללקוחות מגוונים מכל רחבי הארץ והעולם.

לעו"ד ברקוביץ היכרות מעמיקה וניסיון רב עם העולם המשפטי הסבוך של דיני הצוואות והירושות. כתיבת הסכמים בין יורשים, ניהול עיזבונות, פירוק שיתוף, ניהול קונפליקטים ומשברים בין יורשים, ייצוג מקצועי בבתי המשפט הן כמתנגד לקיום צוואות והן כמשיב להתנגדות, ייעוץ לכתיבת צוואות, וכן ייצוג מקיף עם שוק המקרקעין, בתחום הסכמי המכר ומיסוי.